גמרא
פירוש
וְרַבָּנַן הָתָם כִּי הֵיכִי דְּלָא לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
[לט, ב, רי״ף סי׳ תרה]
ת״ר1, כיצד אמ׳2 ר׳ יהודה מתנה אדם על הכלכלה וכו׳. עד והילכ׳3 כר׳ יהודה בשני ימים טובים של גלויות. פיר׳ כגון שני ימים טובים של פסח ועצרת וסוכה, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה לא.
[גמ׳ שם, רי״ף סי׳ תרו] ההוא בר טביא, פיר׳4 צבי, דאתא לבי ריש גלותא דאיתצד ביום טוב5 של גלויות. פיר׳6 על ידי גוים. ואישתחיט ביום טוב שני. ר׳ נחמן ור׳ חיסדא אכל[ו]. פיר׳7 ממה נפשך, (או) אי אתמול חול [הרי מותר, ואי אתמול קודש הרי היום חול] 8 והרי המתינו בכדי שיעשו. קסברי9 שתי קדושות הן. ר׳ ששת לא אכל וכו׳. אשכחיה ר׳ ששת לרבה בר שמואל וכו׳. עד תנינא, מודה ר׳ יוסי10 בשני ימים טובים של גליות. פיר׳11 דשתי קדושות הן. אמ׳ ליה (או) אי משכחת להו, פי׳12 [ל]ר׳13 נחמן ור׳ חיסדא, לא תימא להו ולא מידי. פיר׳14 לא תימ׳ להו הא מילתא, דמכספי לי על דלא אכלית מיניה.
(רש״צ) [ר״נ]15 ז״ל פיר׳, אשכחיה ר׳ ששת עד אמ׳ ליה (או) אי משכחת להו וכו׳. פיר׳ אמ׳ ליה ר׳ ששת, אם תמצא ר׳ נחמן ור׳ חיסדא ותיפגע בהן לא תגיד [להם זו]16 הבריתא שלא יתגברו עליו17, אלא הנח הדברים הסתורים18 כדי שאחזור אני מדעתי19.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)
(רש״צ) [ר״נ]15 ז״ל פיר׳, אשכחיה ר׳ ששת עד אמ׳ ליה (או) אי משכחת להו וכו׳. פיר׳ אמ׳ ליה ר׳ ששת, אם תמצא ר׳ נחמן ור׳ חיסדא ותיפגע בהן לא תגיד [להם זו]16 הבריתא שלא יתגברו עליו17, אלא הנח הדברים הסתורים18 כדי שאחזור אני מדעתי19.באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל)
הערות
1 כגי׳ בכ״י מינכן (ראה דק״ס, כ) והרי״ף. ולפנינו בגמ׳: ׳תניא׳.
2 כגי׳ בגמ׳ וברי״ף כ״י נ״י. ולפנינו ברי״ף ליתא: ׳אמר ר׳ יהודה׳.
3 רי״ף, שם.
4 רש״י ד״ה בר טביא.
5 לפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ביו״ט ׳ראשון׳.
6 רש״י ד״ה דאיתציד.
7 רש״י ד״ה רב נחמן ורב חסדא אכלו.
8 כן נראה להשלים עפ״י רש״י (ונראה דנשמט ב׳טעות הדומות׳, מ׳חול׳ עד ׳חול׳).
9 כ״ה ברי״ף ובמדרש שכל טוב (פ׳ בשלח, פרק טז). וכתב בשו״ת הרי״ד סי׳ פט, דהוא ׳פי׳ ׳ (ובגמ׳ ליתא).
10 כגי׳ בגמ׳. וברי״ף נוסף: מודה ר׳ יוסי ׳לחכמים׳.
11 רש״י ד״ה תנינא מודה ר״י.
12 רש״י אי משכחת להו.
13 כן הוא ברש״י.
14 רש״י ד״ה לא תימא להו.
15 כן נראה להגיה (דפי׳ רש״י כבר הובא לעיל) ואילו הדמיון לפי׳ רחב״ש וריב״ח מצביע על כך שהפי׳ הוא לרנ״ג (וע״ע בהערותדלקמן).
16 כ״ה בפי׳ ריב״ח (ובכתה״י שתי תי׳ מטושטשות).
17 צ״ל: ׳עלי׳. והשווה ללשון ריב״ח: ׳אל תאמר להם זו הברייתא, שלא יתביישו (אולי צ״ל: ׳י(ת)ביישו׳) אותי מפני שלא אכלתי ממנו׳.
18 בריב״ח: ׳מסותמים׳, וברחב״ש: ׳מסותרים׳.
19 לשון ריב״ח ורחב״ש (וראה לעיל הע׳ 375).
הערות
Gemara
Peirush